תא"מ
בית משפט השלום דימונה
|
1133-05
26/09/2010
|
בפני השופט:
אבישי זבולון
|
- נגד - |
התובע:
סאלח אבו קוש
|
הנתבע:
דור אנרגיה 1988 בע"מ
|
|
החלטה
בפני בקשת הנתבע להחזר כספי פקדונות על סך 7,500 ₪.
טענות הצדדים בתמצית
לטענת ב"כ הנתבע, הופקד על ידי הנתבע בקופת בית המשפט סך 2,500 ₪ בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 7.7.2004 בדבר עיכוב הליכי הוצאה לפועל.
בנוסף, הופקד על ידו סך 5,000 ₪ בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 14.2.2005, כתנאי לקבלת מתן רשות להתגונן.
בהמשך, טוען ב"כ הנתבע כי פסקי הדין מיום 27.9.2006 ומיום 2.5.2007 אשר ניתנו בתובענה זו, בוטלו, ובגין האחרון חויב הנתבע בהוצאות בסך 2,000 ₪ אשר הועברו ישירות לידי ב"כ התובעת.
כפועל יוצא מהאמור , דורש ב"כ הנתבע, כי הכספים אשר הופקדו בקופת בית המשפט והועברו לידי ב"כ התובעת, סך - 7,500 ₪ יוחזרו לידיו.
מנגד, טוען ב"כ התובעת, כי ככל שנותרו כספים בקופת בית המשפט, אין מניעה להחזירם לנתבע, ואילו הכספים אשר הועברו אליו מקופת בית המשפט הינם בגדר הוצאות לתובעת וכן נלקחו בחשבון בהסדר הפשרה אשר נערך בין הצדדים לפיו ויתר הנתבע על כל טענה נוספת כלפי התובעת ומכאן שאינו זכאי להחזר כמבוקש.
דיון
לצורך הדיון בבקשה אפרט תחילה את סדר האירועים המהווים את הרקע להגשתה כפי העולה מתיק בית המשפט.
מעיון במסמכי התובענה, עולה כי אכן הופקדו בקופת בית המשפט סך 7,500 ₪ במצטבר, כטענת ב"כ הנתבע.
בפסק הדין אשר ניתן כנגד המבקש במעמד צד אחד ביום 27.9.2006 הוחלט כי הפיקדון יועבר לב"כ התובעת על חשבון החוב אשר במועד פסק הדין עמד על סך 5,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.5.2003 ועד מועד התשלום בפועל ובנוסף, סך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין הוצאות בקשת הרשות להתגונן והבקשה להארכת מועד.
בהודעת מזכירות מיום 8.11.2006 נמסר לב"כ הנתבע כי הכספים אשר הופקדו בקופת בית המשפט סך 7,500 הועבו לידי ב"כ התובעת ע"ח החוב כאמור.
פסק דין זה מיום 27.9.2006 בוטל ביום 20.12.2006 ללא צו להוצאות.
ביום 2.5.2007 ניתן פסק דין נוסף במעמד צד אחד כנגד המבקש אשר אף במסגרתו הוחלט כי כספי הפקדון יועברו לב"כ התובעת על חשבון החוב שנפסק.
אף פסק הדין זה בוטל ביום 31.10.07 כנגד תשלום שכ"ט עו"ד – ב"כ התובעת, על סך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ, סכום אשר הועבר ישירות לידי ב"כ התובעת ע"י ב"כ הנתבע.
בהחלטה מיום 4.2.2009 הורה בית המשפט לב"כ התובעת להחזיר את סכום הפקדון בסך 5,000 לקופת בית המשפט. בעיון בפרוטוקול הדיון ממועד זה , אשר נערך במעמד ב"כ הצדדים, עולה כי אכן הועלתה ע"י ב"כ הנתבע הדרישה להשבת סכום הפיקדונות שהופקדו בקופת בית המשפט בסך- 7,500 ₪ ומנגד טען ב"כ התובעת כי הגם כי פסק הדין הדין כנגד הנתבע בוטל , אין בכך כדי לחייב השבת הסכום האמור. החלטת בית המשפט , כאמור לעיל , קבעה כי על ב"כ התובע להשיב לקופת בית המשפט את סכום הפיקדון בסך- 5,000 ₪ אותו הפקיד הנתבע.
עד למועד החלטה זו לא התקבל בקופת בית המשפט הסך כאמור. בדומה בבירור בגזברות בית המשפט עולה כי אין מופקדים כספים אחרים בעניין תיק זה.
בחלוף שנה הגיעו צדדים לידי הסדר פשרה אשר ניתן לו תוקף של פסק דין ביום 17.2.2010, לפיו ישלם הנתבע לתובעת סך 2,500 ₪ הכוללים שכ"ט עו"ד, ריבית והוצאות.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה ולאור האמור לעיל הנני קובע כי יש לדחות את הבקשה כפי שיפורט להלן.